"על הכאב אני לא רוצה לדבר היום. יש דברים שהמילים קטנות עליהן ואין צורך להוסיף. אני לא רוצה גם לדבר על אילן או על אסף, הם מדברים בעד עצמם. הודיתי לאלוהים על היכולת לחיות גם עם הכאב, אבל באמת לחוש את רגעי השמחה והאושר. באותו מקום התפללתי שאלוהים ואילן וכל האהובים עלינו שם למעלה ישמרו על אסף, שהשמיים הם שלו".

רונה רמון הייתה פעילה ציבורית ותומכת בחינוך וקידום של בני נוער בישראל שזכתה לאחר מותה בפרס ישראל למפעל החיים לשנת ה'תשע"ט.

​

רונה רמון נולדה בקריית אונו בשנת 1986, הוריה עלו לישראל בגיל 15 במסגרת "עליית הנוער" בביתה חונכה על ערכי הציונות ואהבת הארץ.

את בעלה הכירה במסיבת יום הולדת של חברתה, איתו הקימה משפחה עם ארבעה ילדים, בנם הבכור-אסף, הלך בעקבות אביו (אילן רמון אשר נספה באסון מעבורת קולומביה), והתגייס לחיל האוויר,שם סיים את הקורס בהצטיינות אך מת לאחר כמה שבועות בתאונת אימונים בשנת 2009.

 בנוסף לבנם הבכור הינם טל,יפתח,ונועה הילדה הקטנה.

בעקבות מותם של בעלה ובנה הבכור, הקימה רונה רמון את "קרן רמון", שבנתה רשת של אנשי חינוך ומעשה, הפועלים ברחבי ישראל כדי לעורר השראה ולחנך בני נוער וסטודנטים, בהשראת דמותם של אילן ואסף רמון.

רונה רמון הייתה מעורבת גם בייסוד "כנס החלל בבינלאומי על שם אילן רמון" אשר מתקיים מידי שנה בסמוך ליום השנה לאסון מעבורת החלל קולומביה, הכנס מהווה במה למפגש בין תלמידים ובני נוער, אסטרונאוטים ובכירים מסוכניות חלל  ברחבי העולם לפעילויות חינוך ולהנצחה של אילן רמון.

רונה רמון הייתה מטפלת הוליסטית (ברפואה ההוליסטית מושם דגש מיוחד על טיפול עצמי ורפואה עצמית, אורך חיים בריא וכו'), הייתה בעלת תואר ראשון בחינוך גופני, ותואר שני ברפואה הוליסטית. עבודת התזה שלה, בנושא "התמודדות עם משברים" היוותה את הבסיס למטפלת המקיימת הרצאות סדנאות וטיפולים אישיים, תוך  שהיא חושפת את סיפורה האישי.

​

לאחר שנה של התמודדות קשה במחלת הסרטן, רונה רמון נפטרה וארונה הוצב במרכז הפרס לשלום ומאות בני אדם הגיעו לחלוק לה כבוד אחרון.